מי שלא קרא את החלק הראשון בסדרה מוזמן לעשות זאת כאן.

צמד השחקנים הישראלים הטוב בליגה והמחליף הפוטנציאלי היחיד של ליאור אליהו בנבחרת, הם רק חלק מהדור הצעיר ( הכל באופן יחסי בליגה שלנו ) שמשחק בעמדות הפורוורד, העמדות הכי איכותיות של הכדורסל הישראלי.

כמעט נכנסו: תומר גינת, נמרוד לוי, אור סולומון ואלון ספיר.

******

שון דאוסון

קבוצה: מכבי ראשון – לציון ( עונה חמישית בקבוצה ).

עמדה: סמול פורוורד \ שוטינג גארד

גיל : 23 ( בעוד כחודש )

גובה: 1.98

ממוצעי קריירה: 10.14 נקודות, 1.8 אסיסטים ו- 4.52 ריבאונדים למשחק.

"הנסיך" של הכדורסל הישראלי, אחד האתלטים הגדולים שנראו בנוף המקומי, שחקן NBA לגיטימי בעתיד הלא רחוק, אלה הם רק חלק מהסופרלטיבים שמיוחסים לשחקן הכי טוב שיש לכדורסל הישראלי להציע, מלבד עמרי כספי כמובן.

שון, בנו של ג'ו דאוסון ששיחק במשך 20 שנה בארץ, גדל והתחנך עד גיל מאוחר במחלקת הנוער של אילת שם גר עם אמו עד שחזר לגור עם אביו במרכז בגיל 15.5, שם התחיל הרומן עם ראשון – לציון. דאוסון, שבגיל קטן לא הראה שיש לו הרבה כישרון, פרץ לתודעה של הכדורסל בעונתו השנייה בליגת העל, עונה בה הוא קלע כ- 10.5 נקודות למשחק ב- 25 דקות. ראשון המשיכה לתת קרדיט לילד, והילד המשיך לענות במגרש בכל העונות האחרונות, כאשר בעונה האחרונה הוא ירד מדאבל פיגרס בנקודות רק 5 פעמים מתוך 33 משחקים של העונה הרגילה.

בקיץ הקודם דאוסון השתתף באליפות אירופה במדי הנבחרת אך לא הצליח לבוא לידי ביטוי, הרבה בגלל חוסר ניסיון במעמדים כאלו. את הקיץ האחרון שון היה אמור לבלות עם הנבחרת המאולתרת שהשתתפה במספר משחקי ידידות על מנת לבחון את הדור הצעיר של הנבחרת, אך דאוסון בחר לנסות ולהגשים את חלום האן. בי. איי שלו ולאחר מספר ימים עזב את הנבחרת וטס לארה"ב, צעד שלא התקבל בעין יפה אצל ראשי איגוד הכדורסל.

"האיש שלא פחד לחדור על ג'יימס הארדן" הוא הדבר הכי גדול שצמח פה מאז עמרי כספי. רמת הכישרון, האתלטיות וכמות ה – האלי-אופים" מזכירה שחקנים ממחוזות שונים לגמרי, כאלה שלא גדלים פה על העצים. הדרך של שון עוד ארוכה בשביל להגיע לאן שהוא רוצה ויכול להגיע אבל הוא בהחלט בכיוון הנכון.

נקודות לשימור: אתלטיות, תנועה נהדרת ללא כדור, חודר מצויין.

נקודות לשיפור: הגנה, קליעה מבחוץ ( בעיקר מטווח השלוש ), שליטה בכדור ובקצב המשחק ( מתבטא באיבודי כדור, 2.3 למשחק בקריירה ).

כארם משעור

קבוצה: בני הרצליה ( עונה שנייה בקבוצה ).

עמדה: סמול פורוורד \ פאוור פורוורד

גיל: 25

גובה: 1.98

ממוצעי קריירה: 11.1 נקודות, אסיסט אחד ו- 7.2 ריבאונדים למשחק.

השחקן החם של הליגה הישראלית מתחילת העונה, מכונת דאבל דאבל. כארם משעור הוא הדבר המרגש של הכדורסל נכון להיום.

משעור גדל במחלקת הנוער של עמק יזרעאל, שם היה כוכב עם לא מעט סימני שאלה שבאו עם סימני הקריאה של משחקו. משעור תמיד היה אתלט אדיר עם נתונים פיזיים מעולים לעמדת הסמול פורוורד, אך הבעיה שהוא גדל לתוך עמדת הפאוור פורוורד, עמדה שעם הגובה והקליעה שלו היה לו קשה להצליח בבוגרים.

כארם עבר לארה"ב ולאחר שנתיים בהן לא הרבה לשחק באוניברסיטת נבאדה הוא עבד לאוניברסיטת מורהאד הקטנה שם קלע קצת מעל 10 נקודות למשחק והוריד 5.9 ריבאונדים למשחק בשתי עונות. לאחר שסיים 4 שנות משחק ובסך הכל 5 שנים בקולג' בארה"ב חזר משעור לנוף הישראלי וחתם בבני הרצליה. לאחר שלא שיחק בארץ הרבה שנים ומה שזכרו ממנו זה בעיקר את היכולות שלו מהנוער משעור הראה שהזמן בקולג' לא היה לחינם. הוא עבד על השליטה בכדור, טכניקת הזריקה ונהיית חיית משחק עוד יותר גדולה ממה שהיה. לאחר עונת בכורה טובה בה נבחר לתגלית העונה, העונה משעור מראה שיש להרצליה ולנבחרת פורוורד שאפשר לבנות עליו. ממוצע אדיר במונחים של השחקן הישראלי עם 13.8 נקודות ו- 10.3 ריבאונדים למשחק גורמים לארז אדלשטיין לפנטז על חמישייה אתלטית שכולל את דאוסון, כספי ומשעור בעמדות הגארד והפורוורד, חמישייה שיכולה להוות שובר שוויון בשביל הנבחרת.

נקודות לשימור: נלחם על כל כדור, שומר מעולה, ריבאונדר אדיר, חודר מעולה ואתלט מצויין.

נקודות לשיפור: לשפר עוד יותר את הקליעה, במיוחד מקו העונשין ( 53% בקריירה ), לשפר עוד יותר את השליטה בכדור ואת ההתאמה לעמדת הסמול פורוורד.

עוז בלייזר

קבוצה: מכבי חיפה ( עונה שנייה בקבוצה ).

עמדה: פאוור פורוורד

גיל: 23

גובה: 1.99

ממוצעי קריירה: 9.05 נקודות, אסיסט למשחק ו- 4.45 ריבאונדים.

הדיוויד בלו הישראלי, פחות או יותר יש לומר. בלייזר הוא ההגדרה לעבודה קשה, התחלה מלמטה, פרוספקט לא מוכר שלא צופה ממנו להגיע לאן שהגיע, וזו רק ההתחלה.

לאחר מספר עונות בליגה הלאומית במדי עפולה בלייזר עשה את הקפיצה לליגת העל, ובתור שחקן שנמוך לעמדה שלו, זו קפיצה למים עמוקים מאוד. בלייזר הוכיח שהוא יודע לשחות, ולא רק ברדודים. מהרגע הראשון שהגיע לבני הרצליה, בלייזר הראה מלחמה בלתי פוסקת על אף החסרונות הפיזיים הברורים, שיפור תמידי ביכולת ועלייה בדקות המשחק.

בלייזר הגיע לליגה על תקן שחקן עם גוף של סמול פורוורד ויכולות של פאוור פורוורד, אך הוא דאג לאזן בין הדברים. לצד יכולות נהדרות בפוסט ובקרשים, בלייזר הגיע כמעט נטול קליעה מבחוץ, אספקט שהוא לא הפסיק לעבוד עליו. לאחר עונות טובות בהרצליה, עוז הרגיש שהוא צריך להשתדרג ועבר לחיפה של ג'ף רוזן. תוך כדי עבודה קשה בלייזר מיצב את עצמו כפאוור פורוורד הישראלי הטוב בליגה אחרי ליאור אליהו. מה זה אומר על הכדורסל שלנו, זה אתם תקבעו.

נכון להיום בלייזר מיועד להיות ה- 4 הפותח או המחליף הראשון שלו ( תלוי איך השחקן שיבוא אחריו ברשימה יתפתח ) בנבחרת ישראל בעוד שלוש-ארבע שנים כשאליהו כבר יהיה לקראת פרישה, אך הוא יהיה חייב להמשיך לעבוד על המשחק שלו ולהפוך את חיסרון הגובה שלו ליתרון.

נקודות לשימור: קליעה טובה מכל הטווחים, ממשיך להראות שיפור משמעותי כל שנה, אינטלגנציית משחק מאוד גבוהה.

נקודות לשיפור: יציבות באחוזי הקליעה ל- 3, לתקוף את הריבאונד יותר, לפתח עוד מהלכי פוסט ולשפר את היכולות האתלטיות.

איתי שגב

קבוצה: מכבי תל אביב ( עונה שלישית בקבוצה, שנייה ברציפות ).

עמדה: פאוור פורוורד

גיל: 21

גובה: 2.04

ממוצעי קריירה: 3.25 נקודות, 0.4 אסיסטים ו- 2.77 ריבאונדים.

נתחיל מהעובדה שאיתי שגב הוא לא סנטר. ואם הוא כן הולך להיות אחד כזה בנבחרת שלנו ו\או במכבי אז אנחנו בבעיה גדולה ממה שאנחנו חושבים. ליאור אליהו 2.0 מינוס הגוייבה והשליטה בכדור פלוס פיזיות ויכולות ריבאונד מעולות, מה דומה אתם שואלים? המחסור המשווע בקליעה מכל טווח שהוא לא 2 מטר מהסל, זהו איתי שגב.

הפוטנציאל הצעיר של מכבי, שלאחר העונה שעברה אפשר להאמין שהוא לא חזר לקבוצה רק בשביל חוק הצעירים הוא ה-פוטנציאל של נבחרת ישראל ושל מכבי בעמדת הפאוור פורוורד. הנתונים הפיזיים על גבול המושלמים, האתלטיות ברמה הגבוהה ביותר, הגיל עוד עומד על מספר נמוך יחסית, מושלם לא? אז זהו שלא. שגב באמת יכול, הוא באמת יכול להיות הכוכב הבא של הכדורסל שלנו לצד כספי, דאוסון ומקל של מכבי חיפה ולא של השנה, אבל בשביל זה הוא חייב את הערך המוסף, את הקליעה מחצי מרחק, משלוש, מהעונשין. בדיוק בגלל זה הוא מדורג מקום אחד מתחת לעוז בלייזר שנכון לעכשיו מביא את הערך המוסף הכל כך נחוץ.

העונה שעברה הייתה כזכור נוראית מבחינת מכבי תל אביב אך חיובית בשביל שגב שקלע קצת מעל 5 נקודות למשחק להם הוא הוסיף 4.7 ריבאונדים, הממוצעים הטובים בקריירה הקצרה שלו. גם העונה הטובה שלו בשנה שעברה, עונה שבהרבה משחקים הוא היה נקודת האור היחידה של מכבי, במיוחד בעיניי האוהדים הצהובים שצמאים לישראלים בקבוצה, לא הספיקה בשביל לא להביא שחקן על העמדה שלו ( המתאזרח שעונה לשם ג'ו "איך נבחרתי שמיני בדראפט" אלכסנדר ) ושגב חזר לנקודת ההתחלה. פציעה ברגל בתחילת העונה לא הוסיפה לו ועד עכשיו הוא לא שיחק העונה, וגם כאשר יחזור הסיכוי שיקבל קרדיט מרמי הדר הוא נמוך, בהתחשב במצב הגרוע של הקבוצה.

זה השנים החשובות בקריירה של שגב. הוא יכול למצוא את עצמו עוד 4 שנים כפורוורד הפותח של הנבחרת ושל מכבי, כן, הוא עד כדי כך מוכשר, או שהוא ימצא את עצמו יורש את כרמל בוכמן בליגה הלאומית שנובא לו את אותו עתיד.

נקודות לשימור: הגנה חזקה, תנועה טובה ללא כדור, הולך לכל כדור בריבאונד, אתלט מעולה.

נקודות לשיפור: קליעה מכל מקום שהוא לא 2 מטר מהסל, שליטה בכדור, יכולת המסירה.

אדם אריאל

קבוצה: מכבי אשדוד ( עונה ראשונה בקבוצה ).

עמדה: סמול פורוורד \ שוטינג גארד

גיל: 22 ( בעוד כחודש )

גובה: 1.92

ממוצעי קריירה: 3.76 נקודות, 0.9 אסיסטים ו- 1.52 ריבאונדים.

אחרון שגם התחיל להיות חביב העונה. אדם אריאל הוא שם ששומעים כבר שנים בכדורסל שלנו. השוו אותו לטל בורשטיין, יותם הלפרין ולמי לא. עד עכשיו ציפיות לחוד ומציאות לחוד, ולא בטוח שבאשמתו הבלעדית. אריאל גדל בהפועל ירושלים וגם שיחק בבוגרים במדיה, לא לפני שעזב לגרמניה בשביל לגלות שגם שם לא מתים על השחקן הישראלי, חבל שהוא לא שאל את בר טימור. אריאל, שנחשב לקלעי טוב מאוד ולשחקן בעל "SIZE" טוב מאוד לליגה שלנו, חזר מהר מאוד מהמדינה של הקנצלרית מרקל רק בשביל לא לקבל יותר מדי הזדמנויות בחולון. מכיוון שבארץ, אם שחקן לא מצליח עד גיל 23 \ 24 הוא עובר ללאומית וברוב המקרים לא חוזר, אריאל החליט ללכת לאשדוד ולמאיר טפירו שמאוד מאמין בשחקן הישראלי. המהלך לעבור לקבוצה של טפירו מתגלה כבינגו עד עכשיו והוא מעמיד ממוצעי שיא בקריירה הקצרה שלו עם 8.2 נקודות בתוספת של 3.2 קרשים ו- 2.2 בונבונים למשחק. אריאל בהחלט יכול להתגלות כסוס שחור לשחקן שישי \ שביעי בנבחרת, אם לא עכשיו אז בשנתיים, שלוש הקרובות וזו בדיוק צריכה להיות השאיפה שלו, בנוסף להפתחותו כשחקן מוביל בקבוצה בליגת העל.

נקודות לשימור: קליעה טובה מכל הטווחים, נתונים פיזיים טובים, נחישות.

נקודות לשיפור: יכולת אתלטית, ניהול משחק, משחק פוסט, הגנה.